מנוחה? כיף? משפחה? חברים? אהבה?
זה ברור שלחופשות, ולתקופת החגים בפרט, קיימות השפעות חיוביות רבות על הבריאות הנפשית שלנו. חופשה מאפשרת לנו לקחת הפסקה ממצבי לחץ הקשורים לעבודה, להטעין מצברים, ליצור ולטפח קשרים חברתיים מיטיבים, החיוניים לבריאותנו ומספקים לנו תחושות שייכות, תמיכה, מטרה ומשמעות. כמו כן, חופשה מאפשרת לנו לעסוק בפעילויות פנאי ובתחביבים שאולי אין לנו זמן להקדיש להם בשאר ימות השנה, ולטפח את עצמנו (“Self-Care”), ע”י מנוחה, אימונים למיניהם, בילוי זמן בחיק הטבע, מדיטציה ועוד. כמובן שלחופשות יש יתרון גדול עבור מעסיקים, שכן עובדיהם יכולים לחזור מהחופשה רעננים, יעילים יותר ומוכנים להתמודד עם אתגרים חדשים.
לעומת זאת, בוודאי תסכימו כי חופשות, ובפרט תקופת החגים, הן לא בהכרח “חופשה”, ומביאות עמן גורמי לחץ משלהן.
הלחץ לעמוד בזמנים ולהשלים עבודה לפני החגים (ולעתים תוך כדי), עלול לגרום לשעות עבודה ארוכות, לרמות גבוהות של מתח, לשחיקה ולתשישות, מה שמציג את היציאה לחופשה באור טיפה שלילי, ועלול להקשות על העובדים לצפות לה, להירגע באמת ולהיטען באנרגיה במהלכה.
זאת בשילוב עם דרישות הכנה לחג והתחייבויות משפחתיות; אנשים רבים מרגישים שהם חייבים לעמוד בציפיות לא מציאותיות במהלך תקופה זו, כמו קניית מתנות יקרות או אירוח מפגשים מורכבים, גם אם הם מעדיפים לבלות את זמנם במנוחה בבית. הציפיות החברתיות הללו עלולות להיות מאתגרות במיוחד עבור אנשים הנאבקים בחרדה חברתית.
כאמור, תקופת החגים עלולה להיות תקופה של לחץ כלכלי. הלחץ לקנות מתנות, להשתתף בפעילויות החגים או לממן נסיעות, עלול להוביל ללחץ כלכלי רב.
בנוסף, תקופת החגים יכולה לגרום לתחושת בדידות ולבידוד בקרב חלק מהעובדים. בעוד שאנשים רבים מצפים לבלות עם משפחותיהם וחבריהם במהלך החגים, ייתכן שלחלק אין עם מי לבלות את החגים. תחושות אלו יכולות להיות מאתגרות במיוחד עבור אנשים שאיבדו את יקיריהם, שגרים רחוק מהמשפחה ומהחברים או שחוו שינויים משמעותיים אחרים בחיים כמו גירושין או פרידה. בקרב אנשים אלו, הדגש על ה”ביחד המשפחתי” ואירועים חברתיים בתקופת החגים יכולים להוביל לקשיים רגשיים, שיכולים להיות מורכבים יותר כתוצאה מהלחץ להיראות שמחים וחגיגיים בתקופת החגים.
כמו כן, עבור מתמודדי נפש, ההשפעות השליליות של תקופת החופשות עלולות להיות מאתגרות במיוחד לניהול, ויכולות להחמיר את תסמיני מחלתם. עבור מתמודדי נפש רבים, קיום שגרה חיוני לניהול הסימפטומים שלהם. עם זאת, בתקופת החגים, השגרה מופרעת לעתים קרובות על ידי נסיעות, חגיגות ואירועים אחרים. זה יכול להקשות על מתמודדי נפש לשמור על יציבותם ועל שליטתם בסימפטומים שלהם.
תקופות החגים יכולות להיות מאתגרות במיוחד עבור אלה שחוו טראומה, אובדן או קשרים משפחתיים קשים. מפגשים וחגיגות משפחתיים יכולים להעלות זיכרונות ורגשות כואבים, שיכולים להיות קשים לעיבוד ולניהול. כמו כן, אנשים שחוו טראומה עשויים להיאבק בזיכרונות מעוררים או בתחושות חרדה.
לסיכום, כפי שראינו המילה חופשה מעלה בקרב אנשים שונים אסוציאציות רבות ושונות. חשוב להבין שעל אף שחופשה בהגדרתה היא דבר חיובי, היא יכולה להביא עמה אתגרים שיש לנרמל ולתת להם מקום; לחץ מוגבר עקב עומס בעבודה לפני החופשה ולאחר החזרה ממנה, ציפיות ומחויבויות חברתיות ומשפחתיות, לחץ כלכלי, תחושת בדידות, שיבוש שגרה וטריגרים לטראומות עבר. האופי החגיגי של חופשות ותקופות החגים יכול להקשות על עיבוד הרגשות הללו ואף להוביל למצוקה מוגברת.
חיוני להכיר באתגרים הפוטנציאליים הקשורים לעונת החופשות והחגים ולהתייחס אליהם בהתאם; ניתן לפנות לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, להצטרף לקבוצות תמיכה או לפתח אסטרטגיות לניהול תסמינים. עבור מתמודדי נפש, חשוב במיוחד להיות מודעים לאתגרים ולחפש תמיכה ומשאבים במהלך תקופות אלו. כמו כן, מומלץ למעסיקים להציע תמיכה ומשאבים לעובדים שעלולים להיאבק בתקופה זו; נקיטה בצעדים להפחתת מתח ולקידום רווחה על ידי מתן לוחות זמנים גמישים והצבת ציפיות מציאותיות, עידוד עובדים להציב גבולות עבודה-בית, להתנתק באמת ולהיטען מחדש במהלך חופשתם ולסייע ולהכווין לפנייה לטיפול במידת הצורך.
צוות מכון שי מאחל לכם שתפיקו את המיטב מתקופת החגים הקרבה. זכרו שהיא לעתים עלולה להיות לא פשוטה ושאנחנו כאן כדי לסייע.