מאת סאנדי פלי
הבנה אמיתית של הניצולים הינה בלתי אפשרית. איננו יכולים לתפוס את האימה והאבדנים שעברו הניצולים, אך אנו יכולים וחייבים להקשיב להם ולתמוך בהם כאשר הם מספרים. אנו יכולים לנסות ולהבין מה הם חוו וכיצד הפנימו את חוויותיהם והתמודדו עם השנים שלאחר המלחמה.
כיוון שכל סיפור הינו ייחודי וכל אדם – שונה, אין מערכת מקיפה של חוקים או הנחיות לפעול לפיהן, כאשר מטפלים בניצולים מזדקנים.
עם זאת, הכרת פגיעויות והתנהגויות שאותן חולקים ניצולים רבים, עשויה לתרום לפיתוח רגישותם של אלו שמטפלים בהם בערוב ימיהם.
"הטיפול הטוב ביותר", פירושו להיות מודע לדאגות האפשריות, רבות ככל האפשר, על מנת להגיב לאדם באופן רגיש ומודע.
כדי להקשיב היטב, יש לזכור את פגיעותם לאבדן ומחלה, את הצורך שלהם להיות "נר זכרון", את העדר קרובי משפחה ואת הגורמים הרבים בסביבתם העלולים להזכיר לניצולים את הטראומה שעברו.
לפירוט – הגורמים הסביבתיים העלולים לעורר טראומות ישנות אצל ניצולי שואה