תקציר הרצאה של ד"ר ענב קרניאל-לאואר (.Ph.D) פסיכותרפיה ואנליזה קבוצתית.
מאי הכרה להכרה : תהליכים טיפוליים מרפאים לניצולי שואה
הקשיים הנפשיים שהם תוצאת האירועים הטראומטיים והאובדנים הקשורים לשואה הרחיקו את הניצולים מקבוצת השייכות שלהם ומעצמם, הם חשו מבודדים וחריגים, נמנעו ממעורבות עם קבוצתם וחשו זרות פנימית של אדם לעצמו. נוצר מעגל גדל והולך של זרות אישית ובין אישית, אי הכרה, ניכור ודחייה הדדית בין הניצול לחברה, מעגל המזין את עצמו, התרחקות מגבירה את תחושת הזרות העצמית והחברתית (excluded) .
בהרצאה הורחב הרעיון כי תהליך השיתוף הבין-אישי בתגובות אינטרסובייקטיביות תוך גלוי נדיבות, חמלה ואמפטיה בטיפול מאפשרת תהליכי הכרה הדדית, שייכות, התפתחות דרכי תקשורת ויצירה של מרחב בטוח.
תקשורת כזו מאפשרת חשיפה של תוכן רגשי, שבתנאים אחרים היה נישאר חסום, לא מודע או בדיסוציאציה להפוך לתקשורת ברורה ובריאה. רגשות קשים אלו כאשר הם מזוהים ומזדהים איתם הופכים לחלק מ"המציאות המשותפת" ((shared reality שמאפשרת שיחה פתוחה, הדדית, דיאלוגית ויצירתית. נבנית שפה משותפת שמפקיעה את המטופלים מאיזולציה ויכול להיות מושג פיוס בין ארגוני חוויה שונים לאורך מעגל החיים.
טיפול נפשי קבוצתי לניצולי שואה, מספק הזדמנות לאדם הפוסט טראומטי לתקן ולשקם את העיוותים שהביוגרפיה וההיסטוריה האישית גרמו, שהתרחשו בתהליך הגדילה שלו.
האתגר עבור המטפל הוא ליצור סביבה מחזיקה (Holding Environment) בו המטופלים יוכלו להעיז לחשוף ולהיחשף תוך מחויבות לאמת ההיסטורית כדי לתקן את תחושת הערך העצמי, והחיבור לאחרים (Klein & Schemer, 2000, Wilson, 1985) . ההתקשרות הרגשית המחודשת לאחר אירועים טראומטיים ואובדנים, כאשר המשאבים הפנימיים פצועים, מרוקנים וחסרים, משמשת כהגנה חזקה כנגד תחושת חוסר האונים אי ההכרה וחוסר השייכות. תהליך זה, המתרחש בתוך מטריקס קבוצתי מאפשר ליצור מחדש את תחושת הביטחון, השייכות והעצמאות תוך כדי התקשרות ותהליכי הכרה הדדית באנשים אחרים.
ההרצאה התמקדה ב" ילדי השואה " שלהם מכנה משותף והוא העובדה שאנשים אלה עברו את ילדותם בשנים של מלחמה בתוך חברה שסימנה אותם כלא אנושיים ודנה אותם למוות.
הם לא זכו להכרה כבני אדם ויועדו להשמדה בתור שכאלה. גזר הדין הזה היה טוטאלי וסופי ללא שום אפשרות למשא ומתן עליו. אחד מה"תוצרים" של המציאות הזאת אצל הילד היא פיתוח של יכולת מיוחדת להתרחק ככול האפשר מהעצמי שנדון לחיסול, ממי שאני ולהמירו באחר שהוא אויב.
בהרצאה הוצג המושג הכרה Recognition , מושג שפותח על ידי גסיקה בנג'מין (1988) כמושג מרכזי בחשיבתה האינטרסובייקטיבית ואני רוצה לטעון כי הוא רלוונטי וחשוב מאוד לשימוש והבנת התהליכים הטיפוליים עם ניצולי שואה מאחר ומאפשר שייכות מחודשת ורפוי.
טיפולים פסיכולוגים וקבוצות תמיכה הם שירות הניתן במימון משרד האוצר. למכתבי תודה של ניצולי שואה לחצו כאן
לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-414-6160 או מלאו פרטיכם בטופס ואנו נחזור אליכם בהקדם