מאת מאיה שטיין מנהלת קלינית מכון שי
חזרתם מעוד יום מעייף בעבודה ואתם מרגישים שנשבר לכם? אתם סחוטים, לא מרוכזים, קשה לכם לישון והבוס עוד מצפה שתענו למייל דחוף ששלח? אתם מרגישים לאות, חוסר חשק ועייפות מצטברת מצדם. "אני לא יכול יותר", שיתף שלמה (שם בדוי), עובד בנק למעלה מעשר שנים. "למרות הערכה מקצועית רבה ותנאי עבודה טובים שאני מקבל פשוט אין לי כוח לקום בבוקר לעבודה. אני שחוק ותשוש". לחץ נפשי בעבודה הוא טבעי ברוב המקרים אך כאשר מדובר ברמה גבוהה של לחץ הוא עלול להוביל לשחיקה ולחרדה ולפגיעה בעובד, בבני משפחתו ובסביבתו בכלל.
פרופ' כריסטינה מאסלאך מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, מצאה כבר במחקר שנערך ב1976 שהשחיקה המקצועית מורכבת משלושה ממדים עצמאיים: תשישות רגשית-נפשית (תחושה שהאדם לא יכול יותר), תחושת ניתוק ואובדן הממד האישי (ראיית אנשים כחפצים ואת עצמם כרובוט) וירידה בתחושת ההגשמה העצמית (תחושה שאין טעם ואין אופק). בנוסף לכך עשויות להופיע תלונות גופניות שונות ללא סיבה רפואית אורגנית, כמו עייפות גבוהה, ישנוניות, כאבי ראש, הפרעות בשינה, ובעיות במערכת העיכול. שחיקה נפשית מובילה לא אחת לראייה צינית של העולם ולתחושה הולכת וגוברת של ספק בדבר האפשרות "ללמוד משהו חדש". שחיקה נפשית גם יוצרת מעגל קסם שלילי שמוביל להימנעות מאפשרויות חדשות, הימנעות שמגבירה עוד יותר את השחיקה. כך או כך, הסבל ממשיך להתקיים ולפגוע בכל המעורבים: בעובד, משפחתו וסביבתו.
השחיקה קשורה לתנאי עבודה, ללחצים מציאותיים אובייקטיביים ולפסיכולוגיה של העובד. תנאים בעייתיים בעבודה – כמו דרישות גבוהות, הוראות סותרות, לחץ זמן, אווירה גרועה, חוסר יכולת לעשות בחירה ולהשפיע, חוסר יעילות וחוסר ארגון. אם אדם חשוף ללחצים מחוץ לעבודה כמו קשיים כלכליים וטיפול בבן משפחה חולה, זה יכול להאיץ את התהליך. ולבסוף גם אישיותו של האדם תהיה גורם מהותי בתגובת השחיקה הנפשית: עובד פרפקציוניסט, בעל אישיות מרצה, שיש לו ציפיות גבוהות מעצמו ותחושה שאי אפשר להחליף אותו – מועד יותר לשחיקה.
כיום ידוע כי, לשחיקה יש לא רק מחירים אישיים, אלא גם עלות כלכלית משמעותית ברמת המעסיק והמשק. עובדים שחוקים נעדרים יותר מהעבודה, ומכבידים על מערכת הבריאות. 30%–40% מהפניות לרופאי משפחה הם על רקע תסמינים ללא הסבר ברור – עייפות, שינה לא טובה או תשישות. לאחר שעורכים בדיקות יקרות, האבחנה היא שאין בעיה פיזית. בארה"ב, למשל, מחלות שקשורות ללחץ עולות לאמריקאים יותר מ–42 מיליארד דולר בשנה, ויותר מ–18 מיליון אמריקאים מצטרפים מדי שנה למעגל הנפגעים. עלות נוספת למשק מגיעה מכך שעובד שחוק צפוי בסופו של דבר לפרוש מהעבודה, ואז המעסיק יידרש להכשיר עובד חדש. מעבר לביקורים חוזרים ונשנים אצל רופא המשפחה שמחפש מה לא בסדר אצל העובד התשוש, לשחיקה יש השפעות נוספות על הבריאות הפיזית. לבעלי שחיקה כרונית סיכון מוגבר לחלות במחלות לב וכלי דם. זהו סיכון ששווה בעצמתו ולפעמים אפילו עולה על הסיכון הנובע מגורמי סיכון קלאסיים, כמו גיל, השמנה, עישון ולחץ דם גבוה. מחקרים אחרים הראו ששחיקה נפשית קשורה לסיכון של התפתחות סוכרת מסוג 2, להפרעות במערכת השרירים־שלד ואפילו לפגיעה באיכות הזרע בקרב גברים.
השחיקה היא כרונית ולכן ליציאה לחופשה יש השפעה רק בטווח הקצר. חשוב מאד לקיים הרגלי חיים טובים. למשל, מתברר כי שחיקה גורמת בין היתר להפרעות בשינה, ושינה לקויה מונעת יכולת החלמה מהלחץ. לכן חשוב לטפל באיכות השינה. חשוב גם לקיים תזונה נכונה ובעיקר פעילות גופנית. אנשים שעוסקים בפעילות גופנית מעלים את החוסן הפיזיולוגי ומראים תגובות מופחתות ללחץ, שעשויות למתן את התגובות הפיזיולוגיות השליליות לשחיקה.
באמצעות הקשבה, תמיכה רגשית (ללא העברת ביקורת), בקשת עזרה (כולל עצות ועזרה ממשית) ומתן לגיטימציה להרגשת השחיקה נוצרת מיד הקלה ונפתחת דרך חדשה ללימוד דרכי התמודדות מונעות שחיקה. מה שיכול להשפיע בטווח הארוך הוא טכניקות שעוזרות להתמודד עם לחץ, כמו טיפול קוגניטיבי וסדנאות מקצועיות להתמודדות עם לחצים על מנת למנוע תופעת השחיקה בעבודה.
מכון שי מפעיל סדנאות למניעת שחיקה. במסגרת הסדנה, מתבצע מעקב אחרי מצבים התורמים לשחיקה בסביבת העבודה ומועברת תוכנית פעולה צוותית ופרטנית ליצירת חוסן אישי וצוותי נוכח מצבי לחץ. הסדנה מאפשרת גם ליצור במה להעלאת בעיות שמטרידות את הצוות ומעודדת שיתוף פעולה ביניהם ובכך משפרת את האווירה המקצועית והבין-אישית במקום העבודה.
אנחנו במכון שי מרכיבים סדנאות מודולריות בהתאם לארגון ולמאפייניו הייחודיים
הסדנאות מתמקדות, בין היתר, בגורמי חוסן (למשל הפיכת סטרס לאתגר, שינוי התנהגות נמנעת להתמודדות ממוקדת רגש ופתרון בעיות) למניעת שחיקה ברמת הפרט, שכוללים פיתוח מודעות לבעיה, נטילת אחריות אישית לפעולה מונעת, בהירות אבחנה ביחס לפתרונות אפשריים ופיתוח אמצעי התמודדות. כלים להתמודדות יועברו על מנת לסייע לעובד לשנות את האופן שבו הוא מגיב לאירועים שונים בעבודתו מול לקוחות ומול המנהל. מתן כלים לשיפור מיומנויות בתחום התקשורת הבינאישית והמקצועית למשל משחק תפקידים לאימון בתקשורת אסרטיבית או להגברת היכולת להביע אמפתיה במקום הזדהות, הוכח כדרך יעילה יותר למניעת שחיקה כמו גם, טכניקות להרגעה עצמית ומודל לשיתוף רגשות. ככלל, מיקוד באופן שבו העובד תופס את הבעיה, והגדלת מרחב התמרון שלו מולה, מייצר דרגות חופש להתנהלות אישית יעילה ומעצימה יותר.
מאת מאיה שטיין – מנהלת קלינית מכון שי